בלוג

ככל שמתקרב Dia de los muertos - יום המתים, הרחובות הולכים ומתמלאים שלדים וגולגלות אפילו יותר מהרגיל. חזרנו מהחופים לווחאקה לאחר צהריים אחד לפני האוטובוס לילה לסאן קריסטובל. הייתי קצת חולה אז לא טיילנו יותר מדי בעיר הנהדרת הזאת, אבל גם שם וגם בסאן קריסטובל קיבלו את פנינו ברחוב, בחנויות, בכניסה למסעדות, בבתים, בחלונות ראווה, על ספסלים בפארק, על העצים, באמת בכל מקום שאפשר להעלות על הדעת - שלדים. מקושטים, מצחיקים, קרינג'ים - כל מיני. יש לי הרבה מה להגיד על העניין הזה של איך הם תו

אז מה היה לנו בחופי ואחאקה: Berra De la Cruz עם הבית החמוד שכמעט לא יצאתי ממנו ועם קרלוס שהתאכזב מהגלים, Puerto Angel עם המלון מהחלומות, אבל זה היה כבר בפוסטים הקודמים. היינו סה"כ 8 ימים בחופים, אני באופן אישי התאכזבתי לטובה, כי איכשהו היה לי בראש שהחופים הקריביים הם החופים היפים, ולחופים של הפסיפיק אנחנו הולכים רק כדי שקרלוס יוכל לגלוש. אז לא. החופים של הפסיפיק ממש ממש יפים! מ Barra de la cruz, שהיתה הנקודה הכי מזרחית שלנו, התקדמנו מערבה בצעדים קטנים. עצרנו בכמה חופים קטנים

אז הבטחתי פוסט על המלון של הביוקר, אז הנה זה בא. אז קודם כל בואו נסתנכרן על הקטע של הביוקר. כמעט 600 ש"ח ללילה. כשרגילים למחירים של אסיה, זה המווון. כאן, במקסיקו אנחנו משלמים בין 100 ל 300 ללילה, תלוי בעיר. הקטע הזה של לבחור מקום לישון נורא שונה כשיש אפשרות להזמין הכל מהטלפון. איפה הימים שהיינו מגיעים לעיר, שמים את התיקים (בד"כ עם הילדים) באיזו פינה, ויוצאים לחפש את בית חלומותינו. מודה שאני קצת מתגעגעת... הסטנדרט שלנו לא גבוה, למרות שאנחנו כן מחפשים את הבתים עם הציונים הכי גב

זה לא Breakpoint. סליחה, בדיחת מתכנתים. ולא מצחיקה במיוחד. זו הנקודה שבה נשבר הגל אם יש מקום אחד ספציפי כזה. וכאן יש, אלא שאני לומדת להבין שזה לא בהכרח יתרון כי זה אומר שכל הגולשים מחכים באותה נקודה ורק אחד יכול לתפוס. אז עכשיו אנחנו בככפר שנקרא Barra de la cruz, ש"הגל" שלו מאד מפורסם כי יש בו Point Break מעולה. יופי. אבל קרלוס לא בכושר, ומזמן לא גלש, והוא לא רוצה ולא מסוגל להתחרות על הנקודה היחידה בה הגל נשבר, נו, ה Point Break. אז הוא בעיקר מתוסכל. אני לעומת זאת ב Break של