חופים הם לפעמים

אז מה היה לנו בחופי ואחאקה: Berra De la Cruz עם הבית החמוד שכמעט לא יצאתי ממנו ועם קרלוס שהתאכזב מהגלים, Puerto Angel עם המלון מהחלומות, אבל זה היה כבר בפוסטים הקודמים.

היינו סה"כ 8 ימים בחופים, אני באופן אישי התאכזבתי לטובה, כי איכשהו היה לי בראש שהחופים הקריביים הם החופים היפים, ולחופים של הפסיפיק אנחנו הולכים רק כדי שקרלוס יוכל לגלוש. אז לא. החופים של הפסיפיק ממש ממש יפים!

מ Barra de la cruz, שהיתה הנקודה הכי מזרחית שלנו, התקדמנו מערבה בצעדים קטנים. עצרנו בכמה חופים קטנים בדרך, אבל זה היה מאד מתסכל. הדרכים גרועות ממש, וכשסופסוף מגיעים לחוף מגלים שאין אליו גישה כי איזה ריזורט או מועדון או מלון יוקרה השתלטו עליו, וזה לגמרי מקובל שחופים שייכים לאנשים פרטיים. במחוז Pochutla בחנו את רב החופים - Estacahuite הקטנטן והיפהפה והפייבוריט שלי, Zipolite שהוא החוף היחיד במקסיקו שמאפשר רחצה בעירום, San Agustinillo שיש בו ים מקסים אבל כולו מסריח מדגים, ו Mazunte היותר תיירותי ואלוהים יודע למה כי הוא בהחלט לא היפה ביניהם.

אבל את שני הלילות האחרונים שמרנו ל Puerto Escondido, המקום עם גלי הענק שבהם יכולים לגלוש רק המקצוענים וההתאבדותיים. אבל רגע, בדרך לשם היו לנו כמה עצירות נחמדות, יותר או פחות. ב Playa Blanca עצרנו כי קיווינו ששם יהיו גלים. הגענו לחוף ענק, מרוצף מקצה לקצה במסעדות ומלונות, אבל מה - ריק. מה זה ריק, חוץ מהמקומיים שהתנפלו עלינו ברגע שזיהו את הפרצופים הזרים שלנו כדי שנתיישב במסעדה הריקה שלהם - לא ראינו אף תייר. המקום היה נטוש לגמרי.

ואז קטע. אנחנו עומדים על החוף, מסתכלים על הגלים (השוב, מאכזבים) ופתאום אנחנו רואים קבוצת אנשים הולכת במרץ לקראתנו. הם לבושים לא כמו שהיינו מצפים מתיירים על החוף - חום אימים והם בחולצות לבנות מכופתרות, כובעים, חצאיות. אני בטוחה שאלה תיירים מקומיים, אבל קרלוס אומר - הם באים אלינו, הם רוצים למכור לנו משהו. עכשיו תדמיינו את זה, חוף ענק, ריק לגמרי, וחבורה - אולי שישה אנשים לבושים היטב, ממש רצים אלינו, והם לא נראים כמו אנשי המסעדות הריקות שמנפנפים כלפינו בתפריטים שלהם. סוריאליסטי לגמרי. ואז הם מגיעים, מתנשפים, "שלום! אנגלית? ספרדית?"

-- שתיהן

הם מנפנפים אלינו פליירים צבעוניים ותמונה קשיחה גדולה, מן פוסטר של צילום אוויר

"יש לנו אדמות למכירה, תראו איזה יופי" (הפוסטר נשלף)

-- אנחנו מישראל

וכאילו לא אמרנו כלום, הם ממשיכים לשדל אותנו. אנחנו צוחקים, והם בשלהם - יופי של אדמות, בתשלומים...

אשכרה, כמו לקנות ארטיק. זה הרגיש כאילו אנחנו יכולים להגיד "כן, תן לי שתיים בבקשה, זאת וזאת, אתה יודע מה, גם זאת, למה לא" וזה יהיה נורמאלי לגמרי. סוריאליסטי אמרתי?

בחוף אחר שעצרנו מצאנו בריכות קטנות ומשפחות עם ילדים משחקות בהן, ובחוף אחד הלכנו "לשחרר" צבים קטנים למים, רק כדי לראות את השחפים נוסקים לקחת אותם מהמים. אמרו לנו שהם לא אוכלים אותם, רק זורקים אותם במים העמוקים. מקווים שזה נכון.

לקראת השקיעה הגענו ל Zicatela, Puerto Escondido. החוף מפוצץ באנשים, הים מפוצץ בגולשים, אבל מה אין? גלים. או לפחות לא הגלים שמצפים להם בחוף הזה.

למחרת (היום) הלכנו לעוד כמה חופים, הגלים לעיתים גדולים, אבל לא מתאימים לגלישה. במקום זה שחינו. אני לא מתלוננת, מה אני אעשה עם גלים לגלישה?

זהו, נגמר פרק החופים שלנו, מחר חוזרים לוואחקה ומשם נוסעים ל San Cristobal de las casas, הפעם באוטובוס לילה, אחרי שנחזיר את הרכב השכור.