בלוג

מקדישה פוסט שלם לחוויה אחת מקסימה. כאמור, עצרנו בדרך מווחאקה להרים, וישנו במקום סתמי, ואחה"צ קפצנו לכפר הסמוך שם אורגים שטיחים. אין לי איזו תשוקה מיוחדת לשטיחים או לאריגה, אבל קראתי שהם גם מכינים את הצבעים שלהם וכולם מחומרים טבעיים. עכשיו, אם ראיתם פעם שטיח מקסיקני, אז קשה להאמין שאת כל הצבעוניות המטורפת הזאת אפשר להפיק מחומרים טבעיים, והנחנו שזה מוצג ככה רק כדי להרשים תיירים תמימים. אבל לא. כללללל הצבעים מופקים מחומרים טבעיים - צמחים, גרגרים, פירות, ואפילו בעלי חיים קטנטנים

שכרנו אוטו! רצינו לעשות את הדרך לחופים עם עצירות וטיולים. היעד שלנו היה סאן חוזה דל פסיפיקו – בירת הפטריות של מקסיקו! אבל בגלל שרצינו לטייל בדרך ומדובר בנסיעה של מעל 4 שעות, פיצלנו את הזמן שלנו וישנו לילה אחד בדרך. ביום הראשון עשינו יום תיירים. עצרנו ליד העץ הכי גדול במקסיקו, ביקרנו באתר טבע שנקרא "Hierve el agua" שזה משהו שנראה כמו מים רותחים אבל לצערי לא מדובר במעיינות חמים, אלא במשהו שנראה כמו. מים מבעבעים שנראים כאילו הם רותחים, גבישים של אבנית ומינרלים שנראים כמו מפלים (

אח וואחקה ווחאקה, איזו עיר!!! אנחנו מטבעינו לא בעניין של ערים. ברמה שאנחנו נוחתים בעיר – בין אם זה מנילה בפיליפינים, קנקון במקסיקו, קלוז' נאפוקה ברומניה, וכמובן כל עיר בהודו – אנחנו מוצאים את הדרך הכי מהירה לצאת מהעיר גם אם זה אומר 3 שעות נסיעה אחרי טיסה של מעל 24 שעות. אבל על ווחאקה שמענו  דברים טובים, ובעיקר שהיא בירת האוכל של מקסיקו וחוויה לחיך, אז נשארנו. ותשמעו, התאהבנו. האוכל דווקא פחות – באמת שניסינו את כל המאכלים המקומיים המפורסמים והטיפוסיים לסביבה, ואכלנו בשוק האוכל

החלטנו לטוס מהחוף המזרחי למערבי, הבעיה שהטיסה עוברת במקסיקו סיטי, שזה קצת מבאס אבל פחות מבאס מ 24 שעות באוטובוס. יכולנו לבחור בין עצירה של 5 שעות בשדה התעופה לבין 19 שעות – כלומר בילוי של ערב בעיר, וכמובן בחרנו באופציה השנייה. לקחנו מלון ליד השדה, ממש מרחק הליכה, אבל את הערב בחרנו לבלות באזור מגניב ואופנתי שנקרא Roma Norte ונמצא יחסית קרוב. יחסית קרוב במקסיקו סיטי העצומה זה כמעט שעה במונית, אבל מה יש לנו לעשות חוץ מזה. הגענו לרחוב שוקק חיים, מסעדות, ברים, מוזיקה, חנויות מדליק