בלוג

אני יושבת על שפת הלגונה מתחת לכמה עצים ודקלים. פתאום אני שומעת טפטוף ורואה שמכפות הדקלים נוזלים מים. זרם חלש, אבל משמעותי גשם פתאומי זה לא משהו נדיר כאן, אבל השמים כחולים ואין ענן אחד וה"גשם" יורד רק מתחת לאותם עצים. מחפשת מי אולי שוטף את העצים בצינור. ואז זה מכה בי. יכול להיות שהסנאי שמתרוצץ כאן בעצים פתח קוקוס? אני קמה ומושיטה יד לזרם, מריחה, טועמת, כן!!! קטע (התמונה לא קשורה, אבל יפה, לא?)

רוב הזמן אני צפה. אני צפה בקלות. זה לא כישרון, עניין של אחוזי שומן. אני מרפה טוטאלית, כמעט כל הראש במים, רק הפנים בחוץ. זה מספיק. לפעמים הידיים פרושות, לפעמים מעל הראש, לפעמים בכל זאת צריכה תמיכה ואז הן מתחת לראש. אני מסתכלת בעננים. שמתם לב פעם כמה זה יפה? כמה זה מעניין? תמונה אימפרסיוניסטית חיה שלא מפסיקה לשנות צורה, צבע, טקסטורה. לפעמים השמש צובעת את השוליים בצהוב או לבן זוהר. משתאה על הפנאי להתבונן בעננים. בלטאות, בשיירה של נמלים בסנאי, תודה   אי אפשר לצלם את מה שאני רואה,

אני שוכבת במיטה, ערב ראשון בבקלר. אני נלחמת ב wix אבל מסיימת לכתוב את הפוסט הקודם. 12 בלילה כבר עבר. מעיפה מבט ב N12 לראות מה חדש. אין...

אז ככה זה היה. נסענו לפלאיה דל כרמן, האילת של מקסיקו. ממש לא מקום שפיתה אותנו, אבל רצינו לשנרקל. אמרנו לילה או שניים באילת לא יהרגו...