עננים

רוב הזמן אני צפה. אני צפה בקלות. זה לא כישרון, עניין של אחוזי שומן.

אני מרפה טוטאלית, כמעט כל הראש במים, רק הפנים בחוץ. זה מספיק.

לפעמים הידיים פרושות, לפעמים מעל הראש, לפעמים בכל זאת צריכה תמיכה ואז הן מתחת לראש.

אני מסתכלת בעננים.

שמתם לב פעם כמה זה יפה? כמה זה מעניין?

תמונה אימפרסיוניסטית חיה שלא מפסיקה לשנות צורה, צבע, טקסטורה.

לפעמים השמש צובעת את השוליים בצהוב או לבן זוהר.

משתאה על הפנאי להתבונן בעננים.

בלטאות,

בשיירה של נמלים

בסנאי,

תודה

אי אפשר לצלם את מה שאני רואה, אז התמונות מזווית אחרת. אבל תודו שהעננים זה משהו.