ורוח אלוהים מרחפת על פני המים

אז אחרי 5 ימים חלומיים השתנה מזג האויר. לא התרגשנו מזה שהיו ברקים ורעמים בלילה - זה קורה ובדרך כלל בבוקר מתבהר. אבל בבוקר התעוררנו לרוחות עזות ועגם סוער. כן, יש דבר כזה. בבת אחת האגם הופך למשהו קצת אפל ואפשר להבין למה בתרבות המקומית הוא מקושר באמת לאנרגיות חזקות, למין שאול. המקומיים לא מתרחצים בו. לפני יומיים גילינו שיש סיבה רציונאלית - המים מזוהמים. כמה חבל. אבל אני חושבת שזאת לא הסיבה שהם לא מתרחצים כאן.

אז ביום הראשון של מזג האוויר המשונה פשוט נשארנו בבית. הנוף כל כך יפה גם מתוך הבית שעדיין מרגישים בחופשה. בכלל, רק לראות את התמונה שיש לנו מהחלון משתנה מיום ליום...

ביום השני, החלטנו לנצל את הזמן לקפוץ לכפרים אחרים. לפני כן היה נראה לנו בזבוז זמן, אבל עכשיו כשאי אפשר סתם לשבת בחוץ ולבהות בנוף, החלטנו לטייל קצת.

קודם כל לקחנו סירה לסאן חואן והופתענו ממש מתחושת כפר תיירותי ושוקק חיים - לא ציפינו לזה. הוא נחשב הכפר של האומנים, והוא באמת יפהפה. הקירות מלאים ציורי קיר, הרחובות מקושטים, הרצפה מצויירת (!), והנשים, אוי הנשים, לבושות כל כך כל כך יפה בבגדים המסורתיים שלהן. לכל כפר/שבט יש בגדים (ושפה, ומסורות) שונים, והצבעוניות ממש עושה שמח בעיניים.

הודנו למזג האוויר שבזכותו יצאנו מסאן מרקוס, והמשכנו לסאן פדרו - הכפר של התרמילאים (ושל הישראלים, כולל בית חב"ד). הוא היה האלטרנטיבה ששקלנו לסאן מרקוס, ואלוהים כמה שמחנו שלא הגענו לשם. עומס, צפיפות, בלאגן, ממש לא התחברנו. נוסף לכל, הלכנו לבית חב"ד כדי לראות אם יש ספרים להחלפה - חיפוש ספרי קריאה הפך להיות ה quest שלי בטיול הזה. אי אפשר היה לפספס אותו. באמצע הרחוב המרכזי, בין דוכני התכשיטים והבדים, בין המכולות וסוכני הנסיעות, פתאום קיר מלא סטיקרים של נופלים. טראח. לפרצוף. הלב נופל, או מתפוצץ, או אני לא יודעת מה בדיוק, אבל זה ממוטט אותי. זה כל כך לא צפוי, כל כך לא הייתי מוכנה לזה. אני עולה במדרגות, אבל כשאני נכנסת והאישה במקום מברכת אותי, אני לא יכולה לדבר. הגרון חנוק.

הספיק לנו. תפסנו את הסירה הראשונה חזרה לסאן מרקוס וברכנו, שוב, על הבחירה להגיע דווקא לשם.

השיט היה קשוח, הסירה קפצה בטירוף על הגלים, אבל הגענו.

מזג האוויר לא משתפר, והיום, היום השלישי מאז הטויסט הזה של מזג האוויר, היה מגוון - גם שמש, גם רוח, מדי פעם הפסקות ברוח, מדי פעם הצצה של השמש, אבל מה יפה? שבכל מזג אוויר האגם משתנה ומקבל אופי משלו. פעם הוא זקן זעפן, פעם הוא פייה,ובכל מופע שלו הוא קסם.

נ.ב. יש כאן סירה שקוראים לה Elohim

רעמים וברקים:

https://video.wixstatic.com/video/522ca1_623dbf41a19240b387feb4cca6b4606f/720p/mp4/file.mp4

פנים שונות לאגם

סאן חואן