טיול מאורגן

כן. אנחנו לא טובים בזה. סנובים? כנראה שזה העניין.

ובכל זאת מצאנו את עצמנו ביום כזה - קניון סומידרו. הקניון הכי גדול באיפשהו והשני הכי גדול באיפשהו אחר. סוג האינפורמציה שטס לי מאוזן לאוזן במהירות שיא, לא משאיר כלום בדרך.

אני כן זוכרת שהגובה בנקודה הכי גבוהה - 1 ק"מ, ושהנקודה הכי עמוקה - 250 מטר. ככה זה, מספרים אני זוכרת.

עצרנו ל 3 תצפיות בדרך. בראשונה נתנו לנו 25 דקות. צילמנו ב 5 דקות הראשונות והשתעממנו ב 20 הבאות. אח"כ הגענו לסירה ויחד עם עוד 50 איש שטנו בה, שמענו את הקפטן (הוא אמר שהוא גם המדריך וגם הקפטן, אז אני אתן לו את הכבוד המגיע) מסביר מלא דברים בספרדית, ואמרנו "ואו" במקומות הנכונים. ראינו את הפנים של ישו באיזה סלע, את גואדלופה במערה קטנה, תנין ענק (או בובה, אין לדעת, הוא לא זז) ועוד המון דברים שלא הבנתי כי איבדתי את המדריך המאד קולני אחרי 10 דקות. במקום אחד, התיירת שהיתה מאחורי נבהלה ממשהו נתנה צעקה, קפיצה, ואני, שהייתי עם המצלמה ביד קפצתי בהתאמה והעפתי את משקפי השמש שלי (קליפ און על המולטיפוקל שלי) למים. יהי זכרן ברוך. רציתי להרוג אותה.

אבל נשים לשנייה שאת הציניות בצד, שני דברים היו מרשימים - ממש בתחילת השייט הברחנו כמות מוטרפת של קורמרנים. אם נשים בצד את זה שהקורמורנים המסכנים מובהלים ככה על ידי כל אחת מעשרות סירות התיירים שעוברות שם ביום - זה היה מחזה מרשים ממש.

הדבר העוד יותר מרשים היה זבל. אני לא צוחקת. יש נקודה בנהר שבה, בגלל כיוון הזרימה, נאסף כל הזבל שהושלך באני לא יודעת איפה, ויוצר ממש אי ענק של זבל. שטנו דרך הדבר הזה ולא ראינו את הסוף - ממש לא יאומן. על אחד הענפים הצפים אפילו ראינו פטריות גדלות.

אבל השיא מבחינתי נרשם כשהקפטן עצר את הסירה 2 דקות לפני הסיום. ממש עצר, הסביר למה מגיע לו טיפ, ומישהי עברה בין כולם עם כובע. אחרי שנסף הטיפים הוא אמר תודה רבה, הניע את הסירה ולקח אותנו לנקודת הסיום. שאלתי את עצמי מה היה קורה אם כולנו היינו מסרבים. להזכירכם, יש בנהר תנינים. רק אומרת.